פרדס חנה
בכפר הירוק (ת"א)
בחסות האוניברסיטה הפתוחה
בחסות האוניברסיטה הפתוחה
רכיבה טיפולית
רכיבה טיפולית - רקע
חוות הרכיבה הטיפולית
סוסי הרכיבה הטיפולית
מטפלים בעזרת סוסים
בתחום הנפשי, רגשי ופסיכולוגי
בתחום החינוך המיוחד ולקויות למידה
בתחום הפיזיולוגי, נוירולוגי ונכויות שונות
היסטוריה של הרכיבה הטיפולית
חוות הסוסים
היסטוריה של הרכיבה הטיפולית
תפיסת הסוס כבעל השפעה מרפאת הינה קדומה מאוד. חוקרים מצאו ציורי קיר מתקופת האדם הקדמון בהם היה רמז לכך שהסוס הוא בעל תכונות מיוחדות וכוחות על טבעיים ומסוגל לסלק רוחות ולהגן בפני מחלות. גם במיתולוגיה הסוס מופיע כבעל השפעה מרפאת - אסכולפיוס המופיע גם כאל וגם כאדם מתואר כמי שיעץ לכל מי שנפגע בפצעים או במחלות שאינן נרפאות, לרכב על סוס כדי לשפר את מצב רוחו ובריאותו.
ב- 1735 בוצע, כנראה, המחקר הראשון בנושא הרכיבה טיפולית, שקבע שהרכיבה יעילה לטיפול במספר פגיעות נוירולוגיות והצביע באמצעות רישומים על תנועת הסוס והתועלת בה. ד"ר ג'ון בראון מסקוטלנד פרסם ב-1870 נימוקים שונים התומכים בשימוש ברכיבה כתרפיה. הוא שיער כי חיים ובריאות הם מצב שדורש גרייה (גירויי) מתמשכת ומאוזנת. לטענתו, חולי עשוי לנבוע ממצב של חוסר או של עודף בגרייה ולפי זה חילק את המחלות לשתי קבוצות:
1.מחלות שנובעות מחוסר בגרייה - המצריכות טיפול שיעורר את כוחות החיים לפעילות רבה יותר.
2.מחלות שנובעות מעודף בגרייה - המצריכות טיפול מרגיע. לחולים שסבלו ממחלה המשתייכת לקבוצה הראשונה הוא המליץ לרכב על סוס ערני.
2.מחלות שנובעות מעודף בגרייה - המצריכות טיפול מרגיע. לחולים שסבלו ממחלה המשתייכת לקבוצה הראשונה הוא המליץ לרכב על סוס ערני.
יתרונות הרכיבה הטיפולית זכו לתשומת לב כלל עולמית במשחקים האולימפיים ב- 1952, כאשר ליז הארטל מקופנהגן, שחלתה בנעוריה בפוליו, זכתה במדליית כסף ברכיבה תחרותית. הארטל שרותקה לכיסא גלגלים בעקבות מחלתה חידשה את רכיבתה על סוסים (בה עסקה לפני המחלה) כפעילות מהנה ולשם חיזוק שריריה החלשים. הישגיה בתחרות הותירו רושם עז באנגליה באותה תקופה.
ב- 1964 הוקם באנגליה איגוד הנכים לרכיבה על סוסי פוני שהמריץ פיתוח של תוכניות טיפול ברכיבה ברחבי אנגליה וכמו כן הביא להתמקצעות ולהעלאת הסטנדרטים בהוראה ובבטיחות.
בארה"ב הופיעה הרכיבה הטיפולית בתחילת שנות השישים, כשרוכב שוויתר על הרכיבה בעקבות בעיית גב חמורה, חזר לרכב וגילה כי הדבר מקל על כאביו. בעקבות זאת, ב-1968 הוקם "האיגוד הקהילתי לרכיבת נכים" בצפון אמריקה. באותו זמן יושמה תוכנית מקבילה לחולי שיתוק מוחין.
ב- 1970 הוקם המרכז הגדול ביותר בעולם להוראת רכיבה לילדים נכים בארה"ב.
הרכיבה הטיפולית בארץ קיימת מאז 1980. לפני עשרים שנה מעטים הבינו והאמינו שהסוס יכול להוות כלי טיפולי ראוי ומוצלח מאין כמוהו, כיום הרכיבה הטיפולית ידועה לציבור הרחב כאחד מאמצעי הטיפול היעילים.
